עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

איך איבדתי את החבר הכי טוב שלי
17/01/2018 21:24
מקס לזרב
כואב, חבר, קשה
Story time
האמת שאני לא חושב שסיפרתי ממש את הסיפור הזה אפילו בבלוג הקודם
אולי מצאתי לו מקום, אבל לא זכור לי

זה בטוח סיפור שמצאתי זמן לספר אותו בבלוג הקודם, אולי יותר מפעם אחת
אבל עדיין סיפור כואב
היום עבר יותר מידי זמן מאז, אבל כן


מצחיק, אני יודע בדיוק איזה שיר לשים כאן

אני חושב שזה יהיה פוסט קצר ואעבור על הסיפור מהר יחסית, בכל זאת כיתה ו', לא זוכר הרבה

אז ככה, לאורך השנים ביסודי, בערך מכיתה ג' או ד', היה לי חבר ממש טוב
אני לא יודע מתי בדיוק זה התחיל אבל היו תקופות שהייתי הולך אליו הביתה באופן קבוע
כל סופ"ש, היינו משחקים, במחשב או משחקים רגילים
לא משחקי קופסה (או שכן?) זורקים דברים אני חושב
צעצועים
פלייסטיישן היה חזק יחסית בתקופה (PS2)

לא זוכר יותר פרטים מאז, כמובן שהיינו באותה כיתה
לא בהכרח ישבנו אחד ליד השני, אבל גם היינו מבלים יחד בהפסקות
כל העניינים החברתיים הרגילים, היה יחסית מחורבן בכיתה ביסודי כי מלבד לחבורה הקטנה שלי היה כמות לא מבוטלת של קופים חסרי תרבות שעשו את החיים של השאר לקשים יותר שלא לצורך
וגם של עצמם כמובן, לא רואה את התועלת בלהתחיל לעשן בכיתה ד', תודה על ההצעה אבל לא בעניין
למרבה הפלא ידעתי להתנגד ללחץ חברתי באותם זמנית, מי היה מאמין.
אולי זה כי לא החשבתי אותם לקהילה שראויה לכבוד או התייחסות
בהחלט יש מקום להעביר ביקורת על עצמי באותם זמנים
בין היתר חסר ביטחון, מופנם ומתנשא
יום אחד (באותם ימים של סבל) יצא לי לשמוע מישהי מנסחת את זה באופן מוצלח
"הוא חושב שכולם שונאים אותו"

היות וחשבתי שהיא מהאנשים שבסדר
ופתחתי את האוזניים לשם שינוי לשמוע מה אנשים אחרים חושבים
יצאתי להסתובב ולחשוב על מה שהיא אמרה
וכנראה שהיה לא מעט אמת באמירה הזאת
כמובן שכל הקונטקסט של השיחה הזה היה שהקשבתי לאנשים אחרים מדברים עלי מאחורי הגב מה שהיה מכוער on it's own
אבל זה לא משנה את הטיעון שלה או הופך אותו לפחות צודק

אבל יצאתי מהנושא הרלוונטי לגמרי, בכל אופן אותו חבר טוב כן, היינו מאוד נאמנים אחד לשני בתקופות האלה
ואז הגיע סוף כיתה ו', מסיימים יסודי, עוברים ביחד איזה פרוייקט במקצוע מסוים
במחצית השנה נכשלתי במקצוע הזה, או שזה היה ציון ממש נמוך
אני לא זוכר מה היה פשר הציון העלוב הזה להגיד את האמת, ההתנהגות שלי הייתה מצויינת והציונים היו ממש טובים ביסודי כמעט בכל הדברים, אומנם לא היה מושלם

קיבלתי הזדמנות לתת סכין בגב לאנשים שעשו לי את החיים הקשים, אמרתי להם שאין לי בעיה עם לעשות משימה שבאמת לא הייתה לי בעיה לעשות, למרות שהיה מדובר בחוסר צדק כי למעשה אני הייתי היחידי שעבד והם לא
אבל אמרתי להם שאין לי בעיה בכל זאת
אני גם לא שיקרתי, באמת לא הייתה לי בעיה
אז למה בכל זאת תקעתי להם סכין בגב?

לא תיכננתי בכלל להפיל אותם בפח
באותו פרוייקט החבר הטוב שלי גם היה בקבוצה עם אנשים חסרי תועלת, ההבדל היה שאצלם אף אחד לא הצליח להתקדם מרוב חוסר תועלת ובקבוצה שלי היות ונתנו לי את כל הסמכות דווקא עשיתי עבודה מרשימה
הקבוצה הלא מוצלחת שהחבר שלי נקלע אליה התפרקה ממש
ואני לא זוכר מה עוד קרה באותו יום אבל משהו הפריע לי מספיק שבכיתי, לא היה קשה לגרום לי לבכות בימים האלה, היום זה קצת יותר מסובך אבל גם יותר אפשרי מגברים טיפוסיים לדעתי
לא ממש איכפת לי
בכל אופן, משהו כאב לי באותו יום, זה בטוח היה משהו טיפשי וטריוויאלי ואני זוכר שזה לא היה משהו שתיכננתי לשתף בכלל עם אף אחד, רק לעבור אותו וזהו

המורה שמה לב לאחוזים בכיתה שמתפרקים ברמה היסטרית, אז הילדים שבכו קיבלו פריוולגיה, הם כנראה הקורבנות
*לא נכון במקרה שלי
*כן נכון במקרה של החבר הטוב שלי
הסברתי למורה את החוסר צדק שקרה בקבוצה שלי בטענה שזה הסיבה שאני בוכה, למרות שזה בכלל לא היה קשור, ממש לא הפריע לי היה להגיש את העבודה שלי ושהם יקבלו קרדיט על מה שאני עשיתי לבד לחלוטין
אבל היות והקבוצה של חבר שלי מתפרקת והוא כנראה יצטרך לאכול עונש על זה שהם לא הצליחו לעבוד, קיבלתי הזדמנות לחלץ אותו משם וכך עשיתי
אני חושב שהטעות שהם עשו בקבוצה שלי הייתה שהם לא הבינו שלא היה לי בכלל מה להפסיד בלתקוע להם סכין
כל מה שהייתי צריך, זה משהו להרוויח
מן הסתם במקור רציתי להיות בקבוצה עם החבר הטוב שאולי אשכרה יכל היה להועיל ולעשות את העבודה קלה יותר, אבל זה לא היה קריטי ממש עד ליום שכולם התפרקו

אני קיבלתי אותו לקבוצה שלי, האנשים הבעייתיים פוזרו לקבוצות שלא עניינו אותי
בסוף שנה קיבלתי מצטיין במקצוע הזה ביחד עם הגברת שאמרה עלי את הציטוט הקודם שהיה כאן
וסה"כ הסתדר
אני לא זוכר למה השבועיים האחרונים של היסודי חזרתי הביתה בוכה לעיתים קרובות, מה היה כזה סבל שם? סתם היה קשה? למה ככה אני זוכר את התקופה הזאת?
לא יודע

יכול להיות שזה בגלל הסיפור בהמשך, יכול להיות שהסיפור בהמשך קרה אחרי
אני זוכר שהוא קרה אחרי בחופש הגדול או בכיתה ז' כבר אפילו
איכשהו מצאתי יום להסתובב בעיר עם חבר אחר, זה היה בוודאות ביום קיץ חם
ואמרנו טוב אנחנו ליד הבית שלו בוא נכנס אליו במינימום נגיד שלום, אולי קצת בלי הזמנה אבל בקטנה מגניב כבר לא ילדים ביסודי, כבר חטיבה

האמת זה בטוח היה אחרי היסודי, אני זוכר שהשתנה לו הקול בטירוף ולא ראיתי אותו המון זמן יחסית משום מה
אז נכנסו, הוא לא ממש רצה שנבוא אבל היינו אסרטיביים מידי, מה שהוכיח את עצמו לרעה בהמשך
בכל זאת ילדים קטנים
אז סבתא שלו במטבח התחילה לתשאל אותי
ואני ילד קטן שמרגיש מותקף ומסרב לענות או לשתף
כי בסה"כ אין לי מה להגיד, היא שאלה שאלות יחסית אישיות
למיטב זכרוני אחת השאלות הייתה "יש לך חברה"
עכשיו אני לא יודע מה לסבתא שלו מעניין אם יש לי חברה (וואלה יצא מצחיק אבל זה מדויק)
אז מה שאמרתי היה, בדרך לא מנומסת במיוחד כנראה, "מה איכפת לך"
ללא ספק ילד קטן וחצוף כנראה
באותו זמן לא הבנתי בכלל מה עשיתי לא בסדר ולקח המון זמן עד שהעניין הזה התבהר
לא תמיד הייתי הכי מתורבת אבל המשפחה שלו יישרה אותי ושמה אותי במקום
אבל במקרה הזה היא סירבה לסלוח ואסור היה לי לבוא לבקר אצלו יותר אף פעם

וככה איבדתי את החבר הכי טוב שלי מהיסודי.
לא ממש הפסקנו לדבר ישר אחרי זה, גם אף אחד לא תיכנן
אומנם להגנתנו לא הייתה לנו דרך בטוחה ממש לשמור על קשר מלבד ללהתקשר אחד לשני ושהוא יבוא אלי במקום שאני אליו, הבית שלי קטן ומשעמם ביחס לשלו
עם הזמן הקשר דעך ובאיזשהו שלב הוא לא ממש ענה לי כבר
אולי הייתי זוכר איזה יום הולדת שלו פעם בכמה זמן
אולי הייתי שומע עליו מחברים משותפים שהקשר איתם גם דעך אבל פחות
עבר לעיר אחרת
אגב בכיתה ז' הלכתי לבית ספר שאף אחד מהיסודי שלי לא הלך אליו (החלטה נכונה אגב)
למקרה שלא היה ברור למה לא המשכנו את הקשר בבית הספר פשוט

וזהו, עבר
ואז יום אחד, לפני שנה בערך, כבר לא ממש זוכר בדיוק מתי זה היה
הוא התקשר אלי
ואני אומר וואלה, מעניין מה זה
בספירה זה יצא 8 שנים שהיינו יחסית מנותקים
אז בכל זאת, מה פשר השיחה
ואל תדאגו, זה לא היה סתם

הוא עבר תאונת אופנוע
לא נכנס לפרטים, כיסא גלגלים, תקופה בחיים והוא חוזר על הרגליים
אבל לא מוריד מהנזק
וכמובן כל השיחה התרבותית והקלאסית של ניסיון להשלים פערים
ואמונה שהוא יצליח בדרכו שהוא סיפר בגישור הפערים מה היה הכיוון שלו בערך
אני סיפרתי על עצמי מה שהיה לי, 8 שנים תיהיו בטוחים שקרה המון
קבענו להיפגש אבל בסוף זה לא קרה, אני לא ממש ניסיתי ליצור קשר באותו יום שקבענו והוא שלח הודעה לבן אדם הלא נכון, כנראה איפשהו בראש אמרנו אחד לשני שלא נלחץ על העניין ועל עצמנו
זה לא קריטי
בכל אופן, אני לא אשכח אותו והוא תמיד ימשיך להיות אחד מהאנשים שאני הכי מכבד בעולם
מה שהוא צריך אני שם למיטב יכולתי
אבל נראה שאיכשהו נהיינו עצמאיים
יצא לנו גם להשלים פער יחסית עצוב שאותה גברת שאמרה את הציטוט, נפתרה מסרטן (ז"ל)

אולי אני כן צריך להיפגש איתו מתישהו
אני חושב שאחרי המבחנים אני אנסה ליצור איתו קשר ולהגיד וואלה, אני חושב שיש מקום להיות בקשר
למה לא עכשיו? צריך תקופה הרבה פחות לחוצה, אני לא מתכוון לגשת למישהו ולהגיד "אני רוצה שניפגש אבל אני לא יכול כי יש לי מבחנים", מוזר.

או שאולי אני סתם מתרץ לעצמי. בכל אופן, אמצע חודש הבא זה ה-15 בפברואר
אני אשים לעצמי תזכורת
נכון, זה לא יהיה כמו פעם
אבל זה גם לא צריך להיות, אולי הגירסה החדשה תיהיה טובה יותר
משהו שאפשר להגיד על יחסים בין בני אדם אבל לא על גירסות תוכנה ב-iOS

סיפרתי הרבה יותר ממה שתיכננתי האמת
אני חושב שמיציתי את הנושא לחלוטין, שיהיה לכם סופ"ש.


1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 הבא »
אודות

שם: מקס לזרב
גיל: 21

פליט ישרא-בלוג, היה לי בלוג בישרא-בלוג בין השנים 2011-2017 ז"ל.
למי שמעוניין, הגיבוי: maxwhitehat.wordpress.com
המקור (בהנחה שהלינק עדיין חי): israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747869

תחומי עניין: מערכות הפעלה, טבעונות (ללא מוסר), בריאות, תוכנה, חומרה, מוסיקה, סרטים, אנימה, משחקים, חברים ואהבה.

דת: חיי את החיים מתוך הנחה שאין אלוהים אך ללא ידיעה וודאית, הרי לא ניתן להוכיח שהוא לא קיים כמו שלא ניתן להוכיח שחדי קרן לא קיימים. בכל מקרה, לא מאמין.
מקורות: רוסי אוקראיני יהודי נוצרי
גזע: הלבן העליון #זה_בסדר_להיות_לבן
פוליטית: מרכז עם נטייה ימינה אבל בלי דת.
myanimelist.net/profile/MaxWhiteHat

ליצירת קשר תשאירו תגובה ואני אגיע אליכם.
חברים
lisckasapsapGemini
ארכיון
מטרות כלליות
•  אהבה
•  לחיות עד 120
•  רישיון נהיגה
•  להיכנס לקבע
•  לקבל רס"ל
•  תואר ראשון
•  להתחתן
•  ילדים
•  משכנתא
תקופות, עליות וירידות