נתחיל
סיימתי את הכתוביות, צריך לתת שיחה שאני מעכב כבר שבועיים בלי סיבה כי סיימתי.
אבל זה הדברים הקטנים
יש לי כמה דברים גדולים, אני אתחיל בלפרוק את הכאב ואסיים עם המון חיוביות לדעתי
קיבלתי את הרושם שאריאל נתנה לי יחס יבש במכוון, לא יודע אם אגרסיבי ממש,
אבל עד כדי כך שהתחלתי לדאוג שאולי היא מצאה את הבלוג במקרה
אם כן, זה לא באמת משנה לומר את האמת, אולי הייתי מצפה שהיא תגיד איזה מילה
אז אני יוצא מנקודת הנחה שזה לא המצב
עברנו ל-2018
החלטתי לעשות שינוי אחד בחיים שלדעתי מאוד משמעותי
להילחם בהתמכרות כלשהי, אני מעדיף לא לשתף כאן איזה בדיוק
אומנם לא משהו שמזיק לבריאות (ספק אם זה מזיק לבריאות לטווח הארוך האפילו)
אבל התמכרות בכל זאת, אז ב-2018 הפסקתי
אגב זה גם משהו חוקי, אז אל תרימו גבות
האמת שכבר ניסיתי להפסיק בעבר עם הצלחה לא מועטה, אבל מעולם לא התייחסתי לזה כאל "התמכרות"
יש אנשים שחיים עם זה ובלי זה לפעמים כן ולפעמים לא ולאף אחד לא באמת איכפת, זה לא חשוב
וזה לא ממש נושא לשיחה
האמת שבעבר יצא לי להפסיק עם זה עוד בתיכון, לדעתי מה שהחזיר אותי היה חוויה שעברתי
לא יודע אם סיפרתי בעבר, לא חושב שכאן אבל אולי בישרא-בלוג (שאגב עדיין למעלה מסתבר?)
הבנתי שיש אנשים שרוכשים את האתר ורוצים להמשיך אותו
אני בעד, אבל לא יודע אם אני אחזור לשם
ואני לא מתכוון לפרסם הכל פעמיים, זה ממש מציק.
סליחה, חזרה לנושא (ואחרי זה חזרה לאריאל שוב)
אז כן, החוויה, בקצרה אבל
הייתה בתיכון מישהי שהייתה מספיק מעוניינת בי כדי לדחוק אותי לקיר ולתת לי את ההזדמנות לעשות בה את זממי
אבל היות והייתי ביישן ויבש (ספק שגם לא מעוניין) לא עשיתי דבר
למרות שהיא הייתה מושכת לפי כל הסטנדרטים (אין לי דרך יפה יותר לנסח, אז תסלחו לי, אבל איבר המין שלי הסכים באותו רגע)
זה היה יותר מלדחוק לקיר, אבל לא אכנס לפרטים כי זה לא משהו שאני נהנה להיזכר בו
חשבתי מתישהו "אולי הוטרדתי מינית?"
הגעתי למסקנה שזה לא מה שקרה, אומנם לא מוכן נפשית לסיטואציה זה נכון
אבל היה צריך לקרות יותר ממה שקרה בשביל שאגיד שהוטרדתי מינית
לפחות באותם רגעים שזה קרה הייתי יחסית בסדר עם זה, אולי אפילו נהנתי
רק בהמשך החיים חשבתי על זה עוד כמה פעמים
זה לא נעים לפספס הזדמנות וזה גם לא נעים שמנסים לקחת אותך למקום שאתה לא מבקש
אולי ככה אריאל מרגישה בנוגע אלי
אם היא כן מצאה את הבלוג, אז בטוח
ואין לי ממש דרך להוריד ממנה את התחושה הזאת, אז אם היא רוצה לברוח אני לא אאשים אותה, זכותה
אבל אני לא יודע איך היא מרגישה והיקום יעזור לי שיגרום לה לשתף את זה
לעיתים רחוקות זה כן קורה, שזה לדעתי יותר ממה שמרבית האנשים זוכים אליו למיטב ידיעתי
אולי בניגוד לפוסט הקודם שלי, אני דווקא אניח לה השנה
בשנה שעברה אני זוכר שלקחתי תקופות ארוכות של "הפסקה" מלשלוח לה הודעות, זה מה שרציתי לשנות בפוסט הקודם
לא יודע אם זה היה טוב או רע, מה אני צריך להחליט או אם אני רוצה או, טוב, בואו נירגע רגע.
זה בערך מתאר את מה שאני חושב עכשיו, לדעתי כל גבר אחר כבר היה בורח לה מזמן ואולי זה אפילו השלב שאי אפשר היה להאשים אותו
הסיבה שאני נשאר פתוח לכל אופציה אחרת היא כי כבר נתתי לה לבחור והיא בחרה שלא, מעבר לכל צל של ספק, לבינתיים
אבל אני לא רוצה להיות מהידידים האלה שרק חיכו לרגע שהם יוכלו להגיד מה הם באמת רוצים ובשנייה שהם לא קיבלו את זה
אז מפסיקים לדבר וזה כאילו לא היה כלום
הקשר שלה איתי הוא יותר מזה, היינו חברים טובים באמת ולתקופה הארוכה יותר שלו זה לא היה נושא לשיחה אפילו
אני רוצה לשמור את הקשר הזה ולא חשוב לי אם היא תמצא מישהו אחר או אני אמצא מישהי אחרת, הקשר נשאר
אני מקווה שזה אחיד עם מה שנאמר בפוסטים הקודמים, זה אמור להיות לפחות לדעתי
הדבר שעלול להדאיג אותי במקרה והיא תמצא מישהו אחר זה שהבן אדם החדש יהיה בן אדם סביר והגיוני, כמו שאמרתי לדעתי בפוסטים קודמים
אוקי, אני חושב שאמרתי כאן מה שאני באמת מרגיש וזה הפך בשנייה להיות פוסט יותר חשוב ממה שחשבתי שזה הולך להיות.
עכשיו לנושא שבאמת רציתי לכסות בפוסט הזה
נושא מכוער במיוחד
בזמן האחרון קיבלתי תחושה שקיימת מישהי שמעוניינת בי (אחרת, שלא דיברתי עליה בפוסט הזה, נקרא לה ל' רק לפוסט הזה)
ועלו לי כמה דברים
קודם כל, אני מרגיש כל כך עמוס בזמן האחרון שלדעתי לפחות ל-2018 בחודש או חודשיים הקרובים
אני לא ממש מחפש
בהינתן ההזדמנות זה אפשרי אם אני ממש רוצה
והדבר השני הוא, שאני לא ממש רוצה
אבל יש שיגידו, אולי זה הזדמנות, אולי שווה לתת לה צ'אנס, אני לא יודע מה אני מפסיד
היא סבבה בסה"כ, אף אחד לא מושלם ולדעתי על החיסרונות שלה אפשר לעבוד וזה גם לא כמות עצומה של עבודה
ואולי זה יעזור לי לעבוד על החיסרונות שלי (שמי מכיר אותם טוב כמוני) משהו שאני מנסה לעשות בכל מקרה
אבל כשחשבתי על זה, שמתי את עצמי בנעליים שלה
האם באמת הייתי רוצה שמישהי שאני מעוניין בה תסכים לי למרות שהיא לא באמת רוצה?
בשביל "ההזדמנות" לשנות את דעתה לגביי, שזה מאוד ריאלי, אבל נוצרת הבעיה של, מה אם זה לא יקרה?
או שהייתי מעדיף דווקא האמיתיות שיש ב"וואלה תשמע, לא מתאים לי עכשיו"?
sidenote, אני לא חושב שיש לי היסטוריה יפה במיוחד בהתמודדות עם דחיות, אבל אני עובד על זה, זה בטוח.
עד כמה שאני רוצה להגיד שהגעתי למסקנה חד משמעית
בין אם זה נוגע לאריאל, איך להמשיך, קרוב יותר או רחוק יותר
או בנוגע לל', לתת לה צ'אנס או שלא לשחק איתה סתם
זה כל הספקות שיש לי בזמן האחרון
עוד 2 דברים אחרונים נשארו
חזרה לנושא של ל', העניין המכוער בסיפור
חשבתי על זה שלתת לה הזדמנות אני יכול ממש להנות מזה בצורה לא יפה בכלל
היות ואני לא רוצה מספיק, מרגיש כאילו זה מביא לי המון כוח במערכת יחסים מהסוג הזה
כעיקרון אני יכול רק להרוויח
אבל אל תדאגו, יש לי מוסר ואחד הדברים שחשובים לי זה לדאוג לא לפגוע לה ברגשות ככל יכולתי
היא מקסימה ובאמת מגיע לה יחס טוב
אבל בכל זאת
אז חשבתי, למה לא לעשות אותה לחפץ המשחקים שלי?
זה יכול להיות ממש כיף, זה יכול להיות מדהים. אולי היא תהנה מזה גם.
כל מה שאני צריך לעשות כדי לשמור על הרגשות שלה, זה לדאוג לזה באמת
לתת לזה לדעוך לאט אולי אם ימאס לי, מי יודע אולי זה באמת יעבוד ממש טוב?
אז כן, היות וזה זוועה אני חושב שמוטב שאשמור את הידיים שלי לעצמי הפעם
עכשיו נעבור לנושא הרבה יותר אופטימי
אני ממש אוהב את העבודה שלי במסגרת שאני נמצא בה בזמן האחרון (צבא)
עם כל הזמנים הקשים שעברתי שם, ביחד עם החברים בצוות
אין ספק שאני מוקף באנשים מדהימים ושהיה לי המזל הגדול להגיע לשם
באמת שאין יום כמו היום שאני אומר תודה שהגעתי לצוות הזה ולא לשום דבר אחר בכל הצבא
היו הרבה חוויות, יהיו עוד המון חוויות ואיכות החיים משתפרת לאט לאט
עכשיו כל מה שנשאר לי לעשות זה להשקיע בלימודים ולהצליח לישון הלילה
שנה טובה לכולם (:
;){kind=link}