דבר ראשון, עשיתי טעות
כמה טעויות
חלק מתהליך הגדילה הוא לזהות את הבעיה בעצמך
עם ההתמכרות לא הולך לי משהו, אבל נשים את זה בצד בינתיים
לא מדובר במשהו חמור לבריאות כמו סיגריות או סמים
אני צריך לשמור על השפיות שלי איכשהו ולתרץ לעצמי שזה לא סוף העולם
אבל אסור לוותר.
אבל לא על זה אני מדבר
אולי אני מדבר קצת על העצלנות שלי בגישה ללימודים
כשעשיתי את ה-min maxing בזמנו וגם כשאני חושב על זה היום, זה עדיין ההחלטה הכי נכונה
אני לא חושב שאני ארגיש חשק יותר גדול לעשות את זה בעתיד, לכן החוסר חשק לי ללמוד היום לא באמת משנה
ואני רק צריך לעבור ומשלמים עלי ויש המון פטורים, אין מה לעשות, זאת ההחלטה הכי רציונלית
עד כמה שזה הולך לאכול לי את הזמן על דברים שאני מעדיף לא לעשות, זה הקרבה
אז הטעות היא לא שנרשמתי ללימודים שאני לא באמת רוצה
אולי זה זה שעברתי ללמוד מהבית? אני חשוב שהכיוון שהייתי צריך לקחת הוא להקל על עצמי
כן ללכת פיזית לשיעורים, אבל רק להרצאות, הרי איכשהו מהר הבנתי שהתרגולים זה רק חזרה על השיעורים או משהו
מצד שני החשק לעשות שיעורי בית או ללמוד בזמן החופשי גם מאוד נמוך, כפי שהיה במכינה
ואת המכינה עברתי יפה מאוד בלי ללמוד מעבר למכינה, מלבד לכמה פעמים עם חברים
האמת שזה לא נכון, הייתי עושה מה שאני מנסה לעשות עכשיו, לכתוב בצורה מסודרת ובאמת ללמוד
השינוי שחשבתי לעשות זה לעבור ללמוד בצורה הזאת כשאני מגיע לשם פיזית
המחיר הוא הנסיעות שאני גם ככה סובל אותן מספיק עם המסגרת הלא לימודית שיש לי
ובימי שישי זה מחיר מאוד כבד
אבל בימי רביעי לדעתי זה מחיר סביר
אז מהסמסטר הבא נחזור לשם בימי רביעי אבל לא בימי שישי
מצחיק - הם שלחו מייל שההשלמות של הסמסטרים הבאים יהיו רק בהרצאות מהבית
ככה שכולם יהיו חייבים ללמוד עצמאית כמו שאני מנסה כרגע
לדעתי אני אצליח ללמוד כמו שהצלחתי לעשות את הכתוביות
מרתונים קשים של "זה ושום דבר חוץ מזה"
במקביל אני עושה cash in על הכתוביות עם הגופים הרלוונטיים, אעדכן כשיהיה משהו רלוונטי
עוד משהו נחמד, הקורסים שיועברו בסמסטרים שכולם יהיו חייבים לקחת בלי אופציה אחרת
אני עשיתי את הכתוביות לאחד מהם, אפשר להגיד "מצחיק 2"
אז למדתי פשוט לקורסים של העתיד חחחחחח
למרות שהחומר שם היה קליל וידעתי אותו עוד מהמכללה הקודמת (כיתה י"ג)
בכל אופן, כאן מדובר רק בטעות אחת ועדיין לא מאוחר מידי לתקן
טעות שנייה שעשיתי הייתה עם המחשב שלי
אתמול התקנתי מחדש מערכת הפעלה
לא יודע איך אבל הגיע אלי וירוס, האנטי-וירוס אמר לי "תכין recovery disk כי הוא לא יעלה פעם הבאה"
אבל לא לקחתי אותו ברצינות, כי לא הסתדר לי שהוא יהרוס ככה את העליה של המחשב שלי
ואז התחיל המירוץ לנסות לסדר את הבעיה, מה שגבה ממני מחיר
למרבה המזל, לא הפסדתי נתונים או מידע בכלל
רק הרבה אי נוחות, אז עם הזמן אתקין את מה שאני צריך מחדש ומה שלא צריך לא מותקן אצלי...
כרגע אין לי אפילו office או visual studio או שום דבר, אבל כל עוד אני לא זקוק להם זה סבבה
התקנתי heroes 5 אתמול ושיחקתי עד הלילה כי זה מה שרציתי לעשות במקור, זה היה ממש כיף האמת
בהזדמנות הזאת החזרתי את המקוריות המזוייפת של הווינדוס לעבוד כמו שצריך
בכל אופן, האסון היה נורא אבל לא נורא יותר מידי
בעזרת ה-AppData הרבה תוכנות נשארו כאילו לא התקנתי מחדש מערכת הפעלה בכלל
החשובה בהם זו bittorrent
ובכן, למה הכותרת?
הנושא של הלימודים, זה למעשה הבעיה היחידה שאני מחשיב "בעייתי" בחיים שלי כרגע
וחשבתי גם לחזור לכיתה כדי שאמא תפסיק להציק לי שאני לא הולך לכיתה
או פשוט לעשות מה שהיא מבקשת כי היא זו שמשלמת, למרות שזה גורם לי להרגיש כמו slave labor
אבל כלכלית אני יחסית אוכל חינם בבית כמו החרדים במדינה, ככה שאני אומר תודה ולא מתלונן
אני מתכנן לקחת אחריות על החיים שלי ולהיות יותר עצמאי, אבל הדמי כיס בחודש זה כל מה שיש לי
עדיין יש מלא סדר וקופסאות לפרק בבית
עם הזמן המצב ישתפר
הייתה לי פילוספיה בזמן האחרון
שכל מה שאני צריך לעשות זה לחכות והבעיות יפתרו, דברים יעברו להיות מאחורי והמצב ישתפר
למרבה הפלא, זה עבד לא רע, זה שהלימודים זה הבעיה היחידה והאחרונה הרצינית שיש לי עכשיו
זה הרבה יותר טוב מאיך שהרגשתי קודם
אבל כמות העבודה הכללית שאני צריך לעשות היא עדיין גדולה
בין היתר למצוא זמן להתאמן
בכל הנוגע לזוגיות, השנה אולי בתת מודע החלטתי לקחת צעד אחורה
ב-2016 הייתי נואש במיוחד
ב-2017 הרבה יותר אקטיבי ולא נואש, אבל אומנם לא נרשמו הצלחות יותר גדולות מ"ניסיתי"
השנה, 2018, אני רוצה לעבוד על עצמי, לבוא מוכן
ככה שאני לא סתם אחפש משהו אמצא משהו ואפול על מישהי עם כל העבודה שאני צריך לעשות על עצמי
אני רוצה לבוא פנוי באמת ו-Irresistible
אני לא רוצה לחפש מישהי שהיא כל כך טובה שאני חייב לנסות
המטרה היא שאני אהיה ה"כל כך טוב" הזה
ולכן, אני רוצה להיות לבד
כשחשבתי על הכותרת, זה תמיד הזכיר לי את המשפט הזה שילדים קטנים שבוכים וסובלים אומרים אותו
יש כמה סיבות שהם אומרים את זה וכולם סיבות טובות
קודם כל, להימנע מהבושה, אף אחד לא נהנה לבכות והתשומת לב גם היא לא כיפית
סיבה נוספת היא לקחת אחריות, כי אם אתם תעזרו ותפתרו את הבעיה לילד שבוכה
זה לא הפך אותו ליותר עצמאי או ליותר טוב, פעם הבאה כשהוא יתקל באותה בעיה, מה הוא יעשה?
כמובן שכל עניין לגופו ואני מדבר בכלליות גדולה מידי ככה שאפשר לחשוב על דוגמה נגדית
בגדול, אם מדברים על בכי מכישלון אישי (ולא משהו כמו חבר משפחה שמת)
אז צריכים להגיע למצב שאתם מאמינים בעצמכם שוב, למרות שזה לא עבד לכם פעם אחת
היות ואני יודע את מקומי, אני חושב שאם אהיה לבד, כשאחזור, אני אבוא הרבה יותר טוב מאשר מה שהגעתי בהתחלה
טוב אני חושב שנכנסתי כל כך חזק למטאפורה שאם כולכם לא איבדתם אותי כבר אז אני איבדתי את עצמי
אז הנה, כתבתי היום כמה מילים
יצרתי את הפוסט עם השם שרציתי
אמרתי את מה שעל ליבי
ואולי יום אחד, אני גם אעשה עם זה משהו.
סופ"ש נעים.
שני דברים שאני לא אוכל:
;){kind=link}