כהרגלם של חלומות, אני לא ממש זוכר הרבה פרטים
אבל אין לי צל של ספק שהיא הייתה שם
הsetting היה בית ספרי
היות ואנחנו לא מדברים כל כך, לא ממש דיברתי איתה בחלום
זה הרגיש חלום קשה, או כואב
קצת או המון
זה לא היה סיוט
אולי מהפרספקטיבה של החלום על המציאות, אני חי את הסיוט
אני יודע שמשהו בטוח השתנה מאז אותם ימים
במינימום, עבר המון זמן
האם אני מרוצה?
לא חושב
האם יש משהו שאפשר לעשות?
כן ולא
האם אני הולך לעשות את מה שאפשר?
אולי אחר כך
מתי?
לא עכשיו
למה לא?
כי זה לא הזמן, אני כבר לא "עדיין שם", אבל מצד שני, אני "עדיין לא שם".
אני עדיין בדרך
לאנשהו
כשאגיע לגשר, אחצה אותו
"אתה סתם מחכה, רק תקרא מה שכתבת בפוסטים קודמים"
זה נכון שאני מחכה
אבל אסור שזה יהיה סתם
אני לא אוהב את המילה הזאת, "סתם"
"חסר משמעות"
החיים הם סתם
הרי משפט כזה לא תופס, גם לאלו שלא מאמינים ביישות, אחת או רבים, שמאמינים באל
אין לי ספק שגם בני ברק גבוה ברשימה, יצא לי לגור שם חודשיים לפני שנתיים
אתמול באוטובוס אמא חרדית לילדה וילד ביקשה ממני סליחה
היא קראה לבת שלה "יהודית"
אבל לא על זה היא התנצלה, היא שמה את הבן שלה בין הכיסאות על הפלסטיק שמגן על הגלגל
ילד קטן אז הוא נכנס שם
וכשהיא הוציאה אותו אז זה היה בתנועה לא נוחה
למעשה, לא הרגשתי כמעט בכלל את ה"מכה" מזה
אבל "יהודית"? אני מניח, אני מקווה, שזה על שם הסבתא או משהו כזה
השם לא מוצלח כמעט כמו "מוחמד", שם שאיבד מהמשמעות שלו תודות לאיסלאם
למרות שאני לא מעריץ גדול של אף שם של מוסלמי שהם וריאציות של זה (אחמד, מחמוד), או משאירות תחושה של "ערבית"
היום יש לי תדריך
מחר השמירה, בלי נשק
שוב פעם שעיר לעזאזל שיושב בכניסה לבסיס כדי לקבל עונש במקרה של צרה כלשהי
"אני מחליט" מי נכנס ומי לא נכנס
למרות שלא איכפת לי עד כדי כך
אולי טיפה, במקרים הממש ברורים
היה פעם, עוד על שבת, שאיזה נהג משאית חשב שזה רעיון טוב להוציא עלי את העצבים שלו
אז הוא לא נכנס, למרות שהיה לו לחמים לתת לאיזה אירוע בפנים
כאילו הוא עושה לי טובה שהוא מגיע
בסוף הוא חזר ודיברו איתי להכניס אותו, אבל בכל זאת
אבל למי אני אמור להגיד את זה?
קבילה? או שזה כבילה, לא יודע
גם אז, הוא יישמע ויגיד "וואלה, צריך לדפוק אתכם עם עוד שמירות, או נהלים קשוחים יותר, או שתחתמו על נשק, או הכל ביחד"
שורש הבעיה הוא שאנחנו לא מאבטחים אמיתיים
אז די לעשות כאילו
בקרייה יש אבטחה אמיתית
כל השאר זה תורנות סרח שאף אחד לא רוצה לקבל
אני חושב שבהינתן אזרח אקראי, הקלות להכניס אותו לכל בסיס מלבד לקרייה, היא תלויה בכמות הזמן שמביאים לו
לדעתי מספיק שבועיים
שבוע אחד לחקור ושבוע שני לחדור
זמן עבר מאז שכתבתי את כל מה שלמעלה
עכשיו בנסיעה חזרה מהשמירה הזאת
עלתה לי המחשבה באוטובוס על נשים
"אין לי כוח שיהיה לי איכפת" כרגע
למה חסר לי דאגות?
או משהו כזה
יחסית מאוחר, אבל יש כל כך הרבה זמן
מסתדרים
מצד אחד אני לא מתכוון לפספס הזדמנויות
מצד שני אני צריך כרגע מנוחה
השארתי את המחשב דלוק בבית, משהו שאני לא עושה בדרך כלל
הוצאתי ממנו דיסק בבוקר ולא היה לי כוח לכבות
היום החליפה אותי בשמירה מישהי שהייתה באותו תיכון כמוני שנה מתחת
היא נותנת לי תחושה שהיא טיפה מנותקת, או שאני לא מוצא חן בעינייה
אומנם זה לא מפריע לי
פעם הבאה צבא ביום ראשון, נראה איפה הכל עומד
כרגע קצת לא ברור מה אני כן עושה ומה לא
המשימות שהיו מרגישות בסוף או בעיקר שרופות
זה לא עניין של חוסר התקדמות, זה עניין של "הפך למיותר"
נפגשתי לאחרונה עם הג'וקר
אין ספק שאנחנו רואים את החיים אחרת, חיים על תדר אחר
אבל חבר טוב זה חבר טוב
באוטובוס חזרה עובר ליד התיכון הישן
הוא מושך אותי לכיוון מסוים, לדחוף חזק למציאת, חיפוש או רדיפה אחרי הזוגיות שאני מעלה כאן מידי פעם
אין נזק, המטרה היא לנצח בסופו של דבר
משחק של סטטיסטיקה, זה בסדר להביך את עצמי מידי פעם, לא נעים לאף אחד אבל זה חלק מהחיים
מה לעשות שהבחורה המושלמת שחיה בדיוק את החיים שלי לא קיימת
בקבוצה של התיכון אני במילא שרוף
האמת שזה לא עולה כאן הרבה, אם בכלל, אבל הבית שלי בשיפוצים
לא שאני מחפש עוד תירוצים, לימודים וצבא זה מספיק
אני אוהב לשרוף את הזמן על אנימה ומשחקים
מי אני חושב שאני?
אריאל לא חוזרת, אלא אם כן היא הולכת להפתיע אותי
או מישהו אחר בחבורה הזאת ייזכר שאני קיים, לא ממש מעניינים אותי
או שאני אתקפל לפני שאני אהיה מוכן, לא רואה את זה קורה
או שכבר אהיה במקום אחר בחיים - ואז זה בסדר
כרגע אני בדרך לשם
אני עושה rewatch לאנימה הראשונה שאי פעם ראיתי
לומד משהו מכל עונה
מהעונה הראשונה זה היה take it easy
נראה שעצרתי את הפתק כאן כשכתבתי באוטובוס
כבר בקושי זוכר מה כתוב למעלה, שניה אני אקרא
נראה שעצרתי והמשכתי לכתוב כמה פעמים בפוסט הארוך הזה
אסיים בנימת צבא מציק
הימים האחרונים היו משהו
איכשהו בזמן האחרון חלק מהעבודה שאני עושה הפכה למיותרת - נראה שכתבתי את זה כבר בעצם
לכל דבר יש הסבר מפורט שאפשר להגיד "וואלה זה הגיוני"
אבל זה לא משנה את עצם הזמן שהתבזבז
זה מפתיע להתחשב במלחמה שאנחנו מנהלים לוודא שהעבודה שאנחנו עושים לא תיהיה מיותרת
עם זאת, יש עבודה עלובה שכרגע הציפה את עצמה, משהו שאמור להיות מיותר ולדעתי מבזה שבכלל קיים
ובכל זאת? וואלה לא יודע, אולי זאת הגישה הזאת שקוד זה תורה מסיני וקשה להבין או לתקן או לשנות
במיוחד אם מנסים לשמור על סטנדרטים, אם יש כאלו בכלל - וכן, יש הרבה מקומות שחסר
כל עוד אני לא אכנס לפרטים לא ממש יהיה ברור על מה אני מבלבל, אז אפסיק כאן
יצא לי לאחרונה לקרוא איזה טקסט פסאודו-דתי על "לשון הרע, לא מדבר אלי"
אני מסוגל להעריך את הרצון לדבר מנומס ולא לקלל, אין לי טענות נגד זה
אבל כל השילוב של המשמעות התנ"כית כל כך הורידה לי מזה
כנראה זורמים חזק על confirmation bias
זה כאילו מביאים נקודות לא קשורות כדי לחזק את העניין של "לדבר יפה"
למה הנקודות לא קשורות? כי הן יוצאות מנקודת הנחה שכל מה שכתוב בתנ"ך אמת
אולי אני מצפה לסטנדרט גבוה מידי מהספר הזה
אם אני אנסה להסתכל על זה לא כמו ספר היסטוריה שאני לא מאמין לו
אולי סיפורים אקראיים שאפשר ללמוד מהם משהו?
טוב, אז פשוט קשה לי להתחבר לסיפורים.
מזכיר לי את מחאת הנשים, כמובן נגד אלימות כלפי נשים
תמיד יוצא לי לחשוב, מי יבוא מולם?
"כן, אנחנו כאן בעד אלימות נגד נשים!" אין דבר כזה
למה הנושא הזה צף בכלל? כי שמו מספר על כמות הנשים שמתו בעשור האחרון או משהו כזה?
האמת שאני קצת מופתע, רציתי להביא איזה נתון לגבי הרוגי טרור, יצא לי 16, אולי ביבי מביא ביטחון בסתר?
יותר אנשים מתים מהתאבדות, שלא לדבר על תאונות.
נראה שזה נתונים לשנת 2011, זה עדיין היה ביבי? מי זוכר.
למה שמתי כאב בכותרת, האמת שזה עניין של התקופה האחרונה
מרגיש כאילו אני הולך והחיים ממשיכים ופשוט לאן אני זז ומה אני עושה
עתיד לא עתיד, משעמם אבל אני עסוק
נהנה אבל מחכה
שום דבר לא באמת השתנה מהרגע שהתחלתי לכתוב את הפתק
כל מה שקרה זה שעברו כמה ימים, או שבוע, או יותר. לא ספרתי
אולי "אבוד" הייתה מילה יותר מתאימה לכותרת, כי לא כואב לי שום דבר
החלטתי לשנות את זה עכשיו, אז אתם רואים אבוד למרות שאני כתבתי בהתחלה כאב
זה כאילו החיים אמורים להוביל לאנשהו, תמיד אומרים "האור בקצה המנהרה"
אני לא מרגיש במנהרה, אבל גיהנום זה גם לא המילה
היה איזה כמה משפטים, the past is just the future with lights on
ואולי אחד שאני יותר אוהב, hell is cold
יאללה, הגיע הזמן לכותרת קצת יותר ארוכה, למרות שאני בטוח שיש לי כבר פוסט עם המשפט הזה בכותרת אולי לבדו
היי מצאתי אותו והוא ממש קצר, http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747869&blogcode=13983567
מצחיק, אני רואה עונה שלישית של האנימה שאני מזכיר שם, סוג של בערך
מסכנים, אני מנסח לכם את הכותרת בסוף הפוסט, הממש ארוך הזה
לפחות דבר אחד אתם מקבלים שאני ממש אוהב, את השיר הזה:
;){kind=link}