אין לי ממש כיוון לכתיבה היום, אבל יש לי דחף מאוד חזק לכתוב
אני יודע שזה קצת סתירה, אבל מותר לי
המטרה היא כנראה לסגור תקופה
בחצי שנה האחרונה הספקנו לעבור למעלה
פרשתי מהלימודים, גם אם אני עדיין חייב להם קצת כסף (למה אני צריך לרדוף אחריהם ולא הפוך?)
קניתי המון קונסולות ומשחקים, גם משתדל לשחק בהם ולנצל את הזמן
גם בצבא קצת זזו עניינים, מתקדמים לאט לאט
בסה"כ השתפר
כן יש משהו שאני רוצה לשתף כאן שנורא נהנתי לעשות ביומיים האחרונים
סוף סוף יצאה פריצה ל-PSVita בגירסה 3.70, מסתבר שגם אפשר להוריד גירסה אחורה בהנחה שפורצים
הפריצה שיצאה היא אחת שבהפעלה מחדש דורשת שיפעילו אותה שוב, הביטוי המקצועי הוא Tethered
לכן יש אינטרס להוריד גירסה, שזה בדיוק מה שעשיתי אחרי שפרצתי, ל-3.65
מסתבר שהפריצה ל-3.65 היא לא קלה כמו הפריצה ל-3.60, זה לא לינק באינטרנט וגמרנו
אלא יותר דומה לפריצה של 3.70, האמת שאותה פריצה בדיוק גם תעבוד אבל הלכתי על הקלאסי
אחרי ששינמכתי פרצתי שוב (את ה-3.65) ואחרי זה התקנתי את מה שהופך את הפריצה ל-Untethered
כלומר שהיא תחזיק אחרי הפעלה מחדש בלי שאצטרך לעשות דבר
סה"כ כל החוויה הייתה כללית ויחסית נקייה
הכל עבד בניסיון הראשון בלי יותר מידי הפתעות וכל מה שנשאר זה להוריד את המשחקים שאני רוצה
עכשיו ה"בעיה" היחידה היא שאין לי כיסוי או אחסון
קיבלתי אותו עם 16GB, שזה מספיק לי ל-5 משחקים
כבר הזמנתי אחסון וכיסוי מהאינטרנט, אבל צריך לחכות עד שיגיע
גם האחסון שהזמנתי תלוי בפריצה, אני חשבתי שהפריצה תצא באמצע-סוף מאי (כמו שהוא הבטיח)
כנראה היה חסר סבלנות
הכיסוי יהפוך את הקונסולה להיות קצת יותר כמו שלט עם מסך
ופחות כמו פלאפון עם כפתורים של שלט
אני חושב למכור את המחשב הנייד הקטן שלי
ואת הגדול אני מנסה למכור בכל מקרה וכבר ב-quick sell אבל עדיין אין קונים
ולקנות אחד "בינוני" עם מפרט מכובד יותר
אז כן, זה משהו שאני אוהב לעשות
המשחקים עצמם על הקונסולה דווקא יש רק אחד שנחשב "חדש"
כל השאר כבר שיחקתי ועברתי פעם אחת, רק שעכשיו אני יכול לשחק אותם באוטובוס
או בזמן כללי שצריך לשרוף
במעבר חד לנושא אחר, אני ממש אוהב את הכותרת היום
אין ספק שאני מרגיש טיפה "מנותק" מהחיים במובן מסוים
אולי "לא מאמין" שהגעתי עד לכאן
אולי בקטע טוב או שאולי בקטע רע, משהו באמצע כזה
במבט לאחור, אני חושב שכל כמה פוסטים הייתי מעלה כאן את אריאל
למרות שאין ממש מה להגיד
טוב, בזמן האחרון זה קצת אשמת הג'וקר שגילה לי שהיא בחו"ל או מה שזה לא יהיה
זה מעצבן, לחשוב על משהו שאינו רלוונטי
אני מרגיש שהמצב כן משתפר, עבר המון זמן ויש לי הרבה דברים להעסיק את עצמי איתם
אני עושה המון דברים שאני מרוצה מהם, החל מהפריצות לקונסולות
למשחקים, לסטרימינג, לעבודה בצבא, עד ללמידה של היפנית
בטוח שאמרתי לפני כמה פוסטים, "מגשים חלום", זה החלק של החלום בכותרת
אז כן, נשארו עוד כמה דברים שאני צריך לדאוג להם בחיים שלי
אולי איזה רשימה קטנה של מה שאני רוצה לעשות ולא עושה
בעיקר להתאמן
זוגיות
כנראה שאני פשוט רוצה יותר לנצל את הזמן שלי מול המחשב ולשחק כמה שיותר במקום
אבל אגיע גם לאלו, אני לא מרגיש מודאג
האם אני 100% בשליטה?
אני לא בטוח
האם יש משהו שאני מחכה אליו?
הפוסט הקודם של התקופות כנראה מחזיק בעצמו, הזמן עובר.
אולי הגיע הזמן להודות, החיים שלי הם הבעיה שלי, מספיק להעמיד פנים ומספיק להפריע לי.
ומה בכל זאת מפריע לי?
אני רציתי את החופש הזה לעצמי ומרגיש שזה טיפה נחטף
אתמול נשרף על לסרוק מחדש את הכונן 8TB ואני כנראה צריך גם לעבור עליו שוב עם ה-bad sectors
שזה לשרוף 24 שעות עכשיו בלעדיו וכשהמחשב עסוק בלתקן אותו
אם אני רואה קבצים שאני מוריד אליו "חדשים" משום מה הם נתקעים וזה הבעיה שאני מנסה לסדר, מציק.
החוויה הזאת לא הייתה נחמדה בפעם הראשונה...
אני שוקל לקנות איזה חלופה, האמת שבכללי כדאי לי כבר לסלק את הבעיות האלה
לדעתי אפשר להחליף את 2 הכוננים הפנימיים שלי, אחד של 500 ואחד של 750
שניהם כבר ישנים, אומנם הזה של ה-750 עושה עבודה נפלאה, ה-500 כנראה חצי תקול בסתר
אבל אם המטרה היא להחליף את ה-8TB החיצוני (לצערי) אז אני צריך מינימום 2 פנימיים של 2TB כל אחד
ואם כבר אז SSD, קצת אמינות ומהירות
אבל לא רק שזה הוצאה של קצת יותר מאלפיים שקל על SSD "לא כזה טוב"
אלא זה גם כמות מכובדת של זמן להעביר את כל הדברים האלה תוך כדי שהמחשב "מושבת"
ולאן אזרוק את כל האחסון הישן?
הכונן טרה שמת לי בעבר יושב לי במגירה וצובר אבק
בכללי החדר שלי בלאגן מעבר למיטה, הוא פשוט כזה גדול שרובו ריק
עוד לא עשיתי כלום עם הקונסולות PS3 שיושבות לי שם סתם ואין לי כוח למכור אותם אפילו
להגיד את האמת, אני לא ממש רוצה למכור אותם או להשתמש בהם, טוב לי שהם שם.
אני הייתי רוצה מישהי שיחסית דומה אלי בכל הנוגע למחשב
אחת שצריכה את הזמן שלה במשחקים מול המסך ולהתנתק מאנשים
שלא איכפת לה איך העולם נראה בחוץ יותר מידי, מקומות או זיקוקים
חבר שלח לי תמונה שעל הבניין שלו עשו 71 עם האורות בחלונות כי יום העצמאות
זה מדהים כמה שזה לא מעניין אותי
אני מכבד ומעריך את המאמץ, אבל זה לא היה ניצול טוב של ה-KBים בפלאפון שלי
אז כן, בנגלה השנייה של הזיקוקים פתחתי את החלון והסתכלתי קצת, נחמד
באנימה זה קלאסי שהזיקוקים הורסים את הרגע האינטימי של הזוג המרכזי
ומשום מה תופסים מזיקוקים אירוע חברתי חשוב כי זה "יפה"
מרגיש כאילו זה יותר חובה חברתית לאהוב זיקוקים מאשר באמת להנות מהם כבר
או תרבותית יותר נכון
למעשה החובות התרבותיות חברתיות כל כך בולעות אותם, שיש שם "חברים להשכרה"
אני רואה בקרוב מאוד שהולכים לייבא לארץ את התופעה ההזויה הזאת
לקנות חברים, לשלם לאנשים כסף כדי שיעמידו פנים שהם חברים שלך ואתם נהנים ביחד
לצלם קצת תמונות, הכל כדי שזה לא יהיה כאילו אתה מנותק
למרות שמבפנים...
אז כן, אני מנותק ואני גם לא שונא את זה
אני בטוח שאם יגיע הרגע ש"אשבר" כביכול, לא יהיה לי קשה מידי לפתוח טינדר ולהיפגש עם מישהי באיזור
אם כבר אני בנושא הזה, אזכיר כאן משהו אחד שלא דיברתי עליו המון זמן
היה אז איזה קבוצה של חברים מהתיכון שעיצבנו אותי לפני שנה וחצי ויצאתי מהוואטסאפ הזה שלהם
הזכרתי קודם שהם החזירו אותי לפני חצי שנה
הם נשארו מטומטמים בכמה תחומים ובאמת קשה לי לתפוס מה פשר העניין
הם חשבו שזה מובן מאליו שיש לי טינדר או שזה בדיחה כלשהי?
מה עוד הפריע לי שם... שום דבר מעניין כנראה
אם הם היו מציקים מספיק (כמו פעם) הייתי יוצא ונשאר בחוץ
אבל אני כנראה מנותק מספיק כדי שלא יהיה לי איכפת לראות הודעה משם לפעמים
אני חושב שאסיים כאן, אחרי שאמכור את המחשבים הניידים אני כן רוצה להשיג אחד "מאוזן" אם לא אמרתי כבר
ולנצל קצת יותר את הסים השני שלי, האמת ששקלתי כבר פלאפון שתומך ב-2 סים אבל לא יודע לגבי זה
או שאצליח לסדר כבר את אחד הפלאפונים שיושב כמו גופה וגם צובר אבק
יש לי כל כך הרבה שלטים שמסתבר בהרבה מהם יש גם בעיות, אבל אני משחק במה שעובד כמובן
הדברים הקטנים
;){kind=link}