איך הגעתי לכאן

26/09/2018 00:32

מקס לזרב

.post-text-container font {font-size: 1.5em !important;}

אז, התאריך היום הוא ה-25 לספטמבר, שנת 2018

ראיתי בזמן האחרון אנימה שעשו ממש טוב את העניין של מסע בזמן, steins;gate

למי שמעוניין, אני מזהיר מראש, דורש המון תשומת לב

וחובה לשרוד עד פרק 9 בערך (מוקדם יותר לדעתי, 7 או 8?) כדי להיכנס באמת חזק בסדרה

ההתחלה איטית וקשוחה, לוקח זמן עד שדברים מתבהרים

חייב להודות שרק בשביל פרק 23, זה היה שווה את הכל.

אבל מה איתי?

כל מה שעשיתי מאז החפיפה בערך, היה לחכות שהזמן יעבור

חיכיתי ולא עשיתי כלום חוץ ממה שהתבקש - טוב זה לא ממש נכון, או ממש לא נכון.

מנסה להביא את עצמי לאנשהו

עשיתי הרבה ממה שאני רוצה ולא מעט דברים שאני לא רוצה

האם אני מתחרט?

מה השגתי עד עכשיו?

איפה אני נמצא?

מה הייתי משנה?

אין לי הרבה זמן לכתוב כאן, יש לי עבודה לעשות ומבחנים ללמוד אליהם

למרבה הכיף, אני לא אדבר על הצבא בפוסט הזה, היות וכרגע אני בחופש כנראה הארוך ביותר מהצבא שאזכה אליו בשנה הזאת

שבוע וקצת

היום בבוקר שיפצו בבית ואיכשהו הצלחתי לישון בכל זאת, מי היה מאמין

ביום ראשון ושני אחותי הייתה אמורה והיינו אמורים ללמוד לאינפי 3

אבל היא ויתרה כשהבינה שהיא לא יכולה לעזור לי כי היא לא מבינה את החומר מספיק ואין טעם שהיא תיהיה שם

מה שאומר שאני בצרה אמיתית, מי עוד נמצא בסיטואציה שלי, שלא למד בכלל אינפי 2 ומנסה לעבור אינפי 3 קודם

מהסיבה הפשוטה שהמבחן הזה הוא לפני המבחן ההוא?

אומנם זה לא כאילו ללמוד אינפי 2 יהיה ביזבוז של זמן, כי גם למבחן הזה אני צריך לגשת בסופו של דבר

חוץ מזה שאנחנו דואגים 3 מבחנים קדימה, כשהמבחנים הקרובים הם בכלל מבני נתונים ותקשורת

שאני אמור להסתדר איתם באופן עצמאי

מכללה מחורבנת

המצב שלי במכללה הוא לא החמור ביותר, גם אם אנחנו מדברים על 3 מועדי ג' שונים בנוסף על כל הסמסטר קיץ

יש אנשים עם קורסים חוזרים

יש אנשים שעברו מבחנים ועושים מועד ג' כי פסלו להם

אני לא יכול לדמיין אפילו איך זה מרגיש להיות בסיטואציות האלו

לא שהסיטואציה שלי היא נוחה במיוחד, אבל התקווה לצאת "נקי"

בלי לשלם עוד כסף, או לעשות מחדש משהו שעברתי, עדיין קיימת

אפשר להתווכח על ליניארית 1ב שזה "דומה" ללעשות משהו שעברתי

אבל אין טעם בשיחה הזאת

מתי פעם אחרונה ראיתי את השמש?

מתי פעם אחרונה הדלקתי את הפלייסטיישן?

נפגשתי עם חבר לא מזמן, הביא לי מלא דברים לשחק איתם

פלאפונים, מחשב נייד כל כך ישן שהוא חסר תועלת

כנראה אחזיר לו אותו ככה, אין ממש טעם לנסות להוציא ממנו יותר

ולחפש לו חלקים לא שווה את הטרחה

הדבר היחידי שכדאי לעשות עליו זה להתקין לו דרייבר של wifi

אבל לא היום וגם לא מחר.

בואו נתאפס

אני גיימר, אוהב אנימה, התפקיד שלי בצבא (זה title, לא נכנס לפרטים), סטודנט שנה א' למדעי המחשב

יש לי שם, תאריך לידה, מספר אזרחי, מספר צבאי

הורים, אחות נשואה, סבתא, דודה ובת דודה נשואה עם ילדים (לפחות 1)

יש לי משפחה ברוסיה וטיפה באמריקה, רשימה גדולה מידי

רווק

חברים משוחררים, חברים בצבא, חברים באינטרנט (כולל חו"ל)

חברי ילדות, איכשהו

שאיפות לחיים? זה תמיד היה אותו דבר, מאז כיתה ט'

להיות בתחום המחשבים, לעשות חמש ספרות, לקנות בית ולגדל משפחה

בהתחלה לא רציתי תואר, חשבתי שאני לא צריך

הדעה הזאת לא באמת השתנתה, אפילו לא היום

אבל חשבתי שאני הולך להביא אותו בחינם, כמו חמדן

נאיבי במיוחד מצידי, ספק ההחלטה הכי נאיבית שלי בחיים

אין דבר כזה "בחינם"

הכל עולה משהו, אז אם אנחנו לא מדברים על הכסף שלך

שבעקיפין אגב, כן מדברים עליו

אז זה יהיה הזמן שלך שניקח במקום.

בשבוע האחרון הסתכלתי על זה, מנקודת המבט של השאיפות בחיים

למעשה, אני יותר שכבר הצלחתי, אני נמצא בדיוק איפה שאני צריך להיות

מבחינת להשיג את החמש ספרות, מיד עם השחרור

הבית יבוא כמה שנים

והמשפחה? אני בטוח שעם הפינה של הכסף סגורה, זה יהיה נוח לדאוג לזה

ובכל זאת, אני כאן, איפה שאני צריך להיות, עושה דברים, שאני לא באמת צריך לעשות

דברים שאני רוצה ודברים שאני לא רוצה

משחקים ולימודים

אנימה ועבודות

חברים ומטלות

נהנה וסובל

לאן רציתי להגיע עם הפוסט הזה

באיזשהו מקום, אני תמיד יכול לשחרר את עצמי מהלימודים

האמת שבלי העזרה של אחותי, המצב יחסית קשה, ספק אבוד

מסתכל הצידה וכולם טסים לחו"ל

משוחררים או בצבא, הם בחו"ל

איך

למה?

אני לא באמת רוצה לחו"ל, יש לי הכל כאן

אם מדברים על לזוז, אז בואו נדבר על להישאר

התחלתי לפתח בזמן האחרון שאיפת צד לחיים

ללמוד יפנית ולעבור ליפן

האנימה ממש נכנס לי לראש כנראה

אבל למרבה הפלא, אחת ההשפעות הנוספות לכיוון הזה דווקא הגיע מהפוליטיקה

זה לא שיפן היא ממש Utopia של חיים מאושרים

הכל זה נושא של min-max, כמו הטבעונות

אני כנראה לא באמת ער לחיסרונות של חיים ביפן, זה בטוח

אומנם יש מכשול אחד רציני מלבד למדיניות ההגירה הקשוחה מאוד של יפן

וזה השפה היפנית, אבל איך אומרים

חוץ מזה, לישראל מעל הראש יושב חיסרון אחד עצום

הסיכסוך עם העולם הערבי

הסיבה שאין פתרון לעניין היא כי הוא מושתת על דת, האיסלאם

עכשיו כן, הדת הזו רוצה להגיע לכל קצוות העולם

ליפן הם לא מצליחים להיכנס

בישראל הם כבר נמצאים, שלא לדבר על סדר העדיפויות שלהם

האדמה הממוצעת כאן, שהיא בדיוק כמו כל מקום אחר בעולם

אולי מלבד להבדלי אקלים

חשובה להם, מסיבות שאינן רציונליות

אז זה או לשבת כאן ולהרוג מי שמנסה להיכנס

או פשוט לעזוב, לשים שורשים במקום אחר

אני לא אשכח לציין את סין, שעושים למוסלמים שואה כרגע

אה כן, לא הרבה מדברים על הגולאגים בסין, שעושים למוסלמים חינוך מחדש

רק להסתובב עם זקן זה סיכון ממשי להיכנס לאיזור ההתעללות הזה

ככה זה בקומוניזם

בואו לא נדמיין שלאזרחים טוב שם כן? זה לא ממש אופציה

אבל רציתי לציין את זה כדי להראות שזה לא שאני חושב שהאיסלאם זה המקור לרשע בעולם

יש הרבה רשע בעולם, האיסלאם זה חלק לא מבוטל שגורר רבים לרשע

ורבים באיסלאם הם אנשים מעולים שהייתי שמח להכיר

חבל שהם לא הקול שמוביל את הדת שלהם.

טוב, לא אכנס לזה יותר ממה שכבר נאמר

איכשהו החיים ממשיכים

מצאתי מה גורם לבעיה בצפייה בסרטונים עם הנגן מדיה שלי במחשב

מסתבר ש-8gb ram זה לא מספיק כשגם הדפדפן יושב ברקע

בשביל ה-upscale שצריך לעשות וההתאמה ל-144hz

השדרוג המקסימלי שאני יכול זה להוסיף עוד 8, סה"כ 16gb

מאמין שזה יספיק

או שאני יכול להיות חסכוני ולכבות הכל כשאני יושב לצפות במשהו, כרגע זה הפתרון הנוכחי

לא הכי נוח, אבל בהחלט אפשר להתמודד עם זה

השדרוג של ה-ram זה כנראה האחרון שהמחשב הזה יזכה אליו

הוא כבר זקן, החזיק חזק ויפה מאוד כל השנים האלו

באמת גאה בו

מאמין שיש לי אותו מאז 2014 בערך

הוא יחזיק עוד כמה שנים טובות ככל הנראה

הכונן 8tb מכסה לי בעיות אחסון

בהחלט אחד מהדברים החשובים שיש לי בחיים, המחשב הזה

מספיק דיבורים להיום

צריך לאכול

צריך לעבוד

לילה טוב

הנה קצת מוסיקת רקע לחיים, שממשיכים

עוברים

רגוע

נחמד

מאושר